מזונות מן העיזבון

מזונות מן העיזבון משולמים מתוך העיזבון. הם חוב של העיזבון, ולכן הם משולמים לפני חלוקת העיזבון, ויכול להיות שלא יוותר יתרה ליורשים על פי דין או על פי צוואה. מקור הזכאות למזונות מהעיזבון הוא סעיפים 56 -65 לחוק הירושה כדלהלן. בין השיקולים בשאלת הזכאות וגובה המזונות הוא האם קרוב המשפחה נזקק, מהו שווי העיזבון, מהי רמת החיים של המנוח וקרובו, רכוש והכנסות המבקש.

מאת עורך דין צוואות וירושות אבי גולדשטיין. ליצירת קשר 03-5758484, main@ygoldlaw.co.il

סעיף 56 קובע כי אם המנוח השאיר בן/בת זוג, או ילדים או הורים, אשר זקוקים למזונות, הם זכאים לקבלם מן העיזבון, ולא משנה אם מתבצעת חלוקת ירושה על פי דין או חלוקת ירושה על פי צוואה

סעיף 61 קובע כי המזונות יכולים להיות משולמים על פני תקופה או בתשלום אחד, וניתן לקבוע בטחונות לצורך תשלומם.

מזונות מן העיזבון לבן זוג

זכאות בן זוג למזונות הינה אפילו בין בני זוג שאינם נשאים, ואף אם הם כבר נפרדו אך טרם ניתנה החלטת בית המשפט על שלילת זכאות למזונות בחיי המנוח.

סעיף 57 לחוק הירושה מפרט את התנאים, מעבר לנזקקות, כדי שבן זוג יקבל מזונות. האפשרות הראשונה היא כמובן שבני הזוג היו נשואים. במידה שלא היו נשואים עדיין ישנה זכאות אם:

  • הם חיו כבני זוג.
  • ניהלו משק בית משותף.
  • בשעת הפטירה, הם לא היו נשואים לאחרים.
  • הזכאות מתבטלת לאחר נישואים לאחר.

סעיף 65 לחוק קובע כי הוראות החוק לגבי מזונות מן העיזבון גוברים על הסכם ממון או צוואה, בהם נכתב שלא תהיה זכאות למזונות. לכן אם בני הזוג חיו יחדיו ישנה זכאות אף אם בהסכם ממון נכתב ויתור, או בצוואה נכתב שבת הזוג לא תקבל.

שיקולים בקביעת מזונות מן העיזבון (סעיף 59)

בקביעת המזונות ישנם שיקולים שונים שעל בית המשפט להביא בחשבון, המפורטים בסעיף 59 לחוק כדלהלן:

  1. שווי העיזבון
  2. חלקו בעיזבון של הזכאי למזונות.
  3. רמת החיים ערב הפטירה, וכן השינוי בצרכים עקב פטירת המנוח.
  4.  רכוש הזכאי למזונות.
  5. הכנסות הזכאי למזונות (מלבד הכנסות בן זוג שלא שימשו לפרנסת המשפחה).
  6. מזונות שהזכאי יכול לקבל לפי ס' 2 ו-3 לחוק לתיקון דיני המשפחה (מזונות), תשי"ט-1959.
  7. במה שמגיע לאישה בגין קשר הנישואין, לרבות כתובה.

סעיף 59 נותן מרחב של שיקול דעת לבית המשפט. הוא לא קובע איזה שיקול עדיף ומה המשקל שיש לתת לכל שיקול.

מזונות מן העיזבון – מבחן הנזקקות

למעשה סעיף 56 לחוק הירושה קובע כי הזכאות למזונות מן העיזבון הוא בהתאם לנזקקות. השאלה כיצד מגדירים נזקקות.

בפסיקה נקבע כי סעיף 56 הוא חקיקה מעין סוציאלית, כדי לא להותיר אחד מהקרובים ללא מזון, כאשר ישנה ירושה. אולם אם הקרוב אינו נזקק ממש ויש בידיו את צרכיו ההכרחיים, מעדיף המחוקק את העיקרון של "מצוה לקיים דברי המת"(בע"א 393/93, פלוני נ' עזבון ישראל לויט).

מה היחס בין סעיף 56 לסעיף 59?

בפסיקה (בע"א 530/80, 398 שחר נ' שור) נקבע כי תחילה בודק בית המשפט האם הקרוב נחשב לנזקק. במידה שכן יבדוק בית המשפט את הזכאות ואת שיעור המזונות לפי השיקולים הקבועים בסעיף 59. קביעת הזכות למזונות לפי סעיף 59, היא רק לאחר החלטה כי הקרוב אכן זקוק למזונות. השיקולים המפורטים בסעיף 59, נותנים לבית המשפט את הכלים לבחון האם הקרוב נזקק, והן את גובה המזונות שיקבל כאשר נקבע שהוא נזקק.

מזונות מן העיזבון לילדי המנוח

סעיף 57 קובע כי ילדי המוריש זכאים עד גיל 18, ובילד נכה או עם בעיה נפשית כל זמן שהוא סובל מן הנכות. במקרים מסוימים יקבל ילד עד גיל 23. כך גם נין לתבוע לימודים באוניברסיטה וכו'. הורי המוריש מקבלים אם המנוח היה דואג לפרנס אותם לפני פטירתו. הסעיף ממשיך לפרט מה הדין במקרה של ילד שנולד לאחר הפטירה, ילד מאומץ ונכד. סעיף 58 קובע כי לימוד מקצוע נחשב חלק מהמזונות.

כתובה מן העיזבון

לפי ס' 11 (ג) אם אשה לא יורשת בצוואה, היא יכולה לתבוע כתובה, גם היא ע"ס מיליון ש"ח.

    Call Now Buttonחייגו עכשיו